יום א', כח’ באב תשע”ז
דף הבית צור קשר הרשמה לנויזלטר
 
בארגון חיים של תורה ל1750 מחנכים.
 
נשאלתי הרבה לאחרונה על הטיפול נוירופידבק, כמה הוא יעיל? והאם הוא במקום טיפול תרופתי?

~ צילום מפרסומות המתפרסמים בעיתונים~ סקירה מחקרית על הטיפול בס"ד נוירופידבק ??? דבר ראשון אצטט פה תגובה של ד"ר דניאל ג. אמן מהפסיכיאטרים הכי גדולים בארה"ב ד"ר דניאל ג. אמן הוא פסיכיאטר מומחה ב SPECT- ADHD בסריקות מוח (single photon emissio computed tomographyn)ומנהל מתחתיו עשרות קליניקות לנוירופידבק השימוש בנוירפידבק נחשב שנוי במחלוקת ע"י חוקרים קליניים רבים. יש צורך בפרסום יותר מחקרים כדי להדגים את יעילותו ארוכת טווח. חלק מן המחלוקת סביב הנושא נובע מן הטענות המופרזות לטובת הנוירופידבק. יש מרפאות המפרסמות שהן יכולת לרפא הפרעת קשב וריכוז באמצעות נירופידבק בפני עצמו. דבר זה אינו תואם את ניסיוני ההפרזה באמון בכוחו של ניורפידבק פגעה באמנתו, אבל מניסיוני הקליני, היא טיפול רב עוצמה ומרגש, ואנו עוד צפויים להיווכח במלוא התפתחותו.היוצא מדבריו; שנירופידבק הוא טיפול רב עוצמה ומרגש, ומקדם ילדים, אבל לבוא ולומר שזה מרפא לגמרי ADHD ומוריד מתרופות, לזה אין שום בסיס מחקרית._______________________________________________________________האם טיפול בנוירופידבק לילדים עם הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD ) – עוזר או לא?פורסם בתאריך 11 באוקטובר 2016 האם אימון בנוירופידבק עוזר לילדי ADHD? על כך אני נשאל רבות ע"י רופאים, מטפלים והורים. זאת לאור התגברות השיווק המסחרי המעודד טיפול בנוירופידבק, ביחוד באוכלוסיות יעד המהוות קהל יעד נוח, בשל רתיעתם מתרופות ונכונותם לבזבז אלפי שקלים שאין להם, על טיפול חלופי. לפיכך, ראוי ליידע כלם על מחקר מטה-אנליזה חדש על טיפול בנוירופידבק להפרעת קשב (ADHD). זה מחקר מפורט, רציני ומשמעותי שנתמך ע"י NIMH, שפורסם לאחרונה בכתב העת נחשב ומוערך JAACAP. מטה-אנליזה המסכמת מחקרים אקראיים מבוקרים, כדי לבחון את השפעות הטיפול בנוירופידבק על סימפטומים של הפרעת קשב ועל חסרים נוירופסיכולוגיים בילדים עם ADHD. ראיות ממחקרים מבוקרים, נכשלו בתמיכה שאימון בנוירופידבק יעיל לטיפול ב-ADHD. ההיגיון לשימוש בנוירופידבק לטיפול ב-ADHD נשען על הרעיון כי קידום נורמליזציה או רגולציה עצמית של פעילות המוח, יתורגם לשיפור שליטה קוגניטיבית והתנהגותית, שחסר אצל ילדים ובוגרים עם הפרעות קשב (ADHD). מטה-אנליזה קודמת (Sonuga-Barke et al), שהתבססה על מספר מצומצם של ניסויים (n=8), תמכה חד-משמעית ביעילות של נוירופידבק לשיפור סימפטומים של הפרעת קשב. אמנם נצפו השפעות מתונות אך מאוד משמעותיות לשיפור ADHD לפי דירוג של רוב המעריכים, אולם אלה לא היו משמעותיים כאשר נלקחו בחשבון תוצאות סמויות. במטה-אנליזה הנוכחית, נכללו 13 מחקרים, 520 משתתפים עם ADHD. נקבעו תסמיני ADHD על פי דירוג של מעריכים להגדרת הצורך בטיפול.רק 4 מחקרים בעבר העריכו ישירות אם למידה והכשרה הוטמעה לאחר אימון בנוירופידבק. 13 המחקרים זה מספק כדי לאמוד באופן מהימן את השפעות נוירופידבק לטיפול ב-ADHD. חשוב לציין כי חוזק סטטיסטי זה, איפשר לחקור פרמטרים נוספים כמו: השפעה של סוג הנוירופידבק, סוג השליטה, השפעה של מספר המפגשים לטיפול בנוירו- פידבק, וערך בשימוש בנוהלי נוירופידבק סטנדרטים. למרות שגם אלה אינם מספקים התחייבות מוחלטת בנוגע לערך של נוירופידבק, הניתוח הנוכחי הבהיר מספר נושאים חשובים. באופן כללי, הערכות גודל השפעת נוירופידבק בניתוח הנוכחי, הן משמעותית קטנות יותר בהשוואה למחקר קודם (Sonuga-Barke et al). באופן מכריע, כמו במטה-אנליזה קודמת, כאשר סיכון ההטיה להערכת גודל ההשפעה, הופחת ע"י בחירת תוצאות סמויות או הגבלת הניסויים לאלה עם בקרה באיכות גבוהה, נמצא כי השפעות של נוירופידבק לא היו משמעותיות. חשוב לציין, בניגוד לאנליזות קודמות, לא היו ראיות לתועלת בנוירופידבק בפרט בכל הנוגע לסימפטומים של חוסר תשומת לב, שבעבר העריכו שהם מושפעים בקלות ע"י טיפול בנוירופידבק. זה בא לידי ביטוי גם בעובדה שלא הצליחו למצוא השפעות על תשומת לב גם במבחן הביצועים המתמשך. הערך של מטה-אנליזה לטיפול הוא מוגבל ע"י מתודולוגיה של הניסויים הכלולים בה. אם כן, ייתכן שתוצאות מטה-אנליזה נוכחית משקפות חולשות מתודולוגיות של המחקרים שנכללו במטה-אנליזה, ולא חולשת נוירופידבק ככזה. ואכן, הסט הנוכחי של 13 ניסויים, כמכלול, היה קצר מתודולוגית. רק 4 מחקרים שנבדקו, ולאחר מכן רק אחד, שדיווחו ישירות האם אימון בנוירופידבק הוביל ללמידה לפי אינדקס של שינויים ושיפור ברמה אלקטרו-פיזיולוגית. זוהי נקודה קריטית, משום שאם נוירו- פידבק לא יכול להביא לשינויים הצפויים ברמה העצבית, כי אז השפעות טיפול יש סיכוי גבוה יותר שזה תוצר מלאכותי של אספקט כלשהו שאינו ספציפי לאימון בנוירופידבק. מצב כזה, דומה לאימון קוגניטיבי ממוקד אבל לא לשיפור זיכרון עבודה, או לתרופה עם פרופיל של נוירוטרנסמיטר שלא מגיע למערכת יעד עצבית מתאימה, במוחו של מטופל. לשם בדיקת למידה של רגולציה עצמית עצבית והתמודדות בין יחסי למידה לשיפור קליני, היו צריכים לשקול מודלים מורכבים יותר למנגנונים חלופיים לסוגי למידה. מחקר צריך להתמודד בשאלה, אם שינויים עצביים אפשריים מחזקים שינויים התנהגותיים בתסמיני ADHD לאחר אימון בנוירופידבק. מספר קבוצות מחקר הגדירו מהו פרוטוקול לנוירו פידבק סטנדרטי במונחים של מספר אימונים, פרמטרי חיזוק הפעלה, מצרף EEG, וכו'. מעניין, שרק 54% מהמחקרים בניתוח הנוכחי עמדו בסף זה, ולמרבה הצער, היו רק שלושה מחקרים עם פרוטוקול סטנדרטי כולל דירוגים עיוורים, כך שלא ניתן להסיק מסקנות מוצקות לפי ערך של פרוטוקולים סטנדרטיים כפי שהוגדרו על ידי Arns et al . בנוסף, רמת קשיחות מתודולוגית הקשורה באופן ספציפי להתנהגות לא היתה ברורה כלל. רמת המסנוור (blinding) הייתה בלתי ברורה או לא מספיק ברורה במחקרים רבים. בנוסף, ישנה השמטה בולטת ברוב המכריע של הניסויים, בענין התנגשות אינטרסים פוטנציאלית. זה בולט ונראה כהשמטה גדולה בספרות הנוכחית, בהתחשב בנוכחות גדלה של חברות נוירופידבק בשוק הטיפול המסחרי. בהתחשב במגבלות שניתנו, נראה כי ללא ראיות על למידה של רגולציה עצמית, ולנוכח השימוש הנרחב של פרוטוקולים ונוירופידבק שאינם סטנדרטיים, קשה להסיק מסקנות חד-משמעיות לגבי ערך אולטימטיבי של גישות טיפול בנוירופידבק. זהירות נדרשת על מנת לפרש ממצאים אלה הנתונים למספר מגבלות, נוסף לנושאים שהועלו בכל הנוגע לסוג וטבע הניסויים לעיל: ראשית, הערכת השפעת האימון בנוירופידבק עלולה להיות גבוהה בגלל כישלון לנתח מטרות הטיפול ברוב הניסויים. שנית, לא היו מספיק ניסויים למדידת תוצאות חשובות, כמו ביצועי משימת זיכרון עבודה, כישורים אקדמיים, ירידה תפקודית כללית, מנת משכל (IQ), ובעיות נפשיות אחרות כגון בעיות התנהגות. שלישית, רק מעט ניסויים כללו תוצאות ארוכות טווח, כך שלא התאפשרה הערכה על מידת ההשפעה על תסמינים קליניים, אם הלכו והתגברו עם הזמן, או אם תהליכים נוירו-פסיכולוגיים התמידו. רביעית, לא קיים ניסוי המבוסס על נוכחות חסרים הקשורים ל- ADHD המסתמכים על EEG (שוני ביחס תטא-בטא). דבר העלול להגביל את הסיכוי לשיפור, הקשור בתסמיני נוירופידבק. חמישית, היה צורך למשוך נתונים ממדידות שונות של מהלכים ומשימות מגוונים, על מנת שיהיו מספיק ניסויים כדי לנתח פונקציות נוירופסיכולוגיות. שישית, טווח מספר המפגשים בין המחקרים שונה, מוגבל מכדי לאפשר זיהוי של השפעה אפשרית לפי מספר הפגישה. כידוע, ADHD זו הפרעה פתו-פיזיולוגית הטרוגנית, ותוארו תת-קבוצות ברורות ב- EEG, כמו עוררות יתר קליפת המוח, לעומת תת-סוג של פחות עוררות. הטיפול בחולים יידרש להיעשות יותר ספציפי בהדרכה מותאמת אישית, שממקדת חסרים שונים הקשורים ל-ADHD. שילוב גישות הדמיה שונות עם אימון בנוירופידבק, עשוי להוות גישה יעילה בעתיד. מחקר עתידי צריך להתמקד: בזיהוי יעד לטיפול אלקטרו-פיזיולוגי המתאים ביותר; בהגדלת שימוש ב- EEG ופרוטוקולים מלמדים; בפיתוח שיטות חדשות המאפשרות שנוירופידבק יוביל ללימוד ברמת המוח; לזהות מנבאים לתגובה טיפולית לכל ילד באופן אישי או לתת-קבוצות מיוחדות של ילדים. מטה אנליזה הנוכחית, מראה כי עדויות ממחקרים מבוקרים היטב ועם תוצאות עיוורות, אינן תומכות בזה שנוירופידבק הינו טיפול יעיל להפרעת קשב (ADHD), הן מבחינת הסימפטומים והן בקשר קוגניטיבי אחר. האם נוירו פידבק יכול להבטיח טיפולים שאחרים לא יכולים? נכון להיום לא. מקווים שתועלת שצמחה מהאימון תישאר לאחר האימון, כיום המצב אינו כזה. הגישה בנוירופידבק נותרה אולי מבטיחה אולם בלתי מוכחת עד היום. למרפאתי, מגיעים ילדים רבים שניסו טיפול בנוירופידבק שלמרביתם לא עזר, למיעוטם עזר חלקית רק בתקופת הטיפולים, ולאחריה לא. לכן כיום, איני ממהר להמליץ על טיפול זה. הורים שמבקשים לנסות זאת אני מסביר להם את הידוע בספרות ומותיר את ההחלטה לשיקולם.___________________________________________טיפול בנוירופידבק ל ADHD עוזר או לא? פורסם באתר של ד"ר שלומי ענתבי בתאריך 7 באפריל 2016 טיפול בנוירופידבק להפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) – מטהאנליזה על תוצאות קליניות ונוירופסיכולוגיות מתוך מחקרים אקראיים מבוקריםNeurofeedback for ADHD: Meta-Analysis of Clinical and Neuropsychological Outcomes from Randomized Controlled, Samuele Cortese et al, Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, Article in Press, 2016מטה-אנליזה חדשה שתפורסם בקרוב בכתב עת חשוב ומוערך JAACAP, מסכמת מחקרים אקראיים מבוקרים, כדי לבחון את השפעות טיפול בנוירופידבק על סימפטומים של הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD), ועל חסרים נוירופסיכולוגיים, בילדים עם ADHD. ראיות ממחקרים מבוקרים, נכשלו בתמיכה שאימון בנוירופידבק יעיל לטיפול ב- ADHD. ההיגיון לשימוש בנוירופידבק לטיפול ב- ADHD נשען על הרעיון כי קידום נורמליזציה או רגולציה עצמית של פעילות המוח, יתורגם לשיפור שליטה קוגניטיבית והתנהגותית, אשר חסר אצל אנשים עם הפרעות קשב והיפראקטיביות (ADHD). מטה-אנליזה קודמת (Sonuga-Barke et al),שהתבססה על מספר מצומצם של ניסויים (n = 8), תמכה חד-משמעית באשר ליעילות של נוירופידבק לשיפור סימפטומים של הפרעת קשב. אמנם נצפו השפעות מתונות אך מאוד משמעותיות עבור תוצאות ADHD על פי דירוג של רוב המעריכים, אולם אלה לא היו משמעותיים כאשר נלקחו בחשבון תוצאות סמויות. במטה-אנליזה הנוכחית, נכללו 13 מחקרים, 520 משתתפים עם ADHD. נקבעו תסמיני ADHD על פי דירוג של מעריכים להגדרת הצורך בטיפול. רק 4 מחקרים העריכו ישירות אם למידה והכשרה הוטמעה לאחר אימון בנוירופידבק. 13 מחקרים זה מספר מספק כדי לאמוד באופן מהימן יותר את השפעות נוירופידבק לטיפול ב- ADHD. חשוב לציין כי חוזק סטטיסטי נוסף זה, איפשר לחקור פרמטרים נוספים כמו: השפעה של סוג הנוירופידבק, השפעת סוג השליטה, השפעה של מספר המפגשים לטיפול בנוירופידבק, והערך בשימוש בנוהלי נוירופידבק סטנדרטים. למרות שגם אלה אינם מספקים התחייבות מוחלטת בנוגע לערך של נוירופידבק, הניתוח הנוכחי הבהיר מספר נושאים חשובים. באופן כללי, הערכות גודל השפעת נוירופידבק בניתוח הנוכחי, הן משמעותית קטנות יותר בהשוואה למחקר קודם (Sonuga-Barke et al). באופן מכריע, כמו במטה-אנליזה הקודמת, כאשר סיכון ההטיה להערכת גודל ההשפעה, הופחת ע"י בחירת תוצאות סמויות או הגבלת הניסויים לאלה עם בקרה באיכות גבוהה, נמצא כי ההשפעות של נוירופידבק לא היו משמעותיות. חשוב לציין, בניגוד לאנליזות קודמות, לא היו ראיות לתועלת בנוירופידבק בפרט בכל הנוגע לסימפטומים של חוסר תשומת לב, שבעבר העריכו שהם מושפעים ביתר קלות ע"י טיפול בנוירופידבק. זה בא לידי ביטוי גם בעובדה שלא הצליחו למצוא השפעות על תשומת לב גם במבחן הביצועים המתמשך. הערך של מטה-אנליזה לטיפול הוא מוגבל ע"י מתודולוגיה של הניסויים הכלולים בה. אם כן, ייתכן שתוצאות מטה-אנליזה נוכחית משקפות חולשות מתודולוגיות של המחקרים שנכללו במטה-אנליזה, ולא חולשת נוירופידבק ככזה. ואכן, הסט הנוכחי של 13 ניסויים, כמכלול, היה קצר מתודולוגית. רק ארבעה מחקרים שנבדקו, ולאחר מכן רק אחד, שדיווחו ישירות האם אימון בנוירופידבק הוביל למעשה ללמידה לפי אינדקס של שינויים ושיפור ברמה האלקטרו-פיזיולוגית. זוהי נקודה קריטית, משום שאם נוירופידבק לא יכול להביא לשינויים הצפויים ברמה העצבית, כי אז להשפעות הטיפול יש סיכוי גבוה יותר שזה תוצר מלאכותי של אספקט כלשהו שאינו ספציפי לאימון בנוירופידבק. מצב כזה, דומה לאימון קוגניטיבי ממוקד אבל לא לשיפור זיכרון עבודה, או לתרופה עם פרופיל של נוירוטרנסמיטר שלא מגיע למערכת היעד העצבית המתאימה, במוחו של מטופל. מצד שני, לשם בדיקות למידה של רגולציה עצמית עצבית, והתמודדות בין יחסי למידה לשיפור קליני, היו צריכים לשקול מודלים מורכבים יותר למנגנונים חלופיים לסוגי למידה. מחקר נוסף צריך להתמודד בשאלה, אם שינויים עצביים אפשריים מחזקים שינויים התנהגותיים בתסמיני ADHD לאחר אימון בנוירופידבק. מספר קבוצות מחקר הגדירו מהו פרוטוקול לנוירו פידבק סטנדרטי במונחים של מספר אימונים, פרמטרי חיזוק ההפעלה, מצרף EEG, וכו'. מעניין, שרק 54% מהמחקרים בניתוח הנוכחי עמדו בסף זה, ולמרבה הצער, היו רק שלושה מחקרים עם פרוטוקול סטנדרטי כולל דירוגים עיוורים, כך שלא ניתן להסיק מסקנות מוצקות על פי הערך של פרוטוקולים סטנדרטיים כפי שהוגדרו על ידי Arns et al . בנוסף, רמת קשיחות מתודולוגית הקשורה באופן ספציפי להתנהגות לא היתה ברורה כלל. רמת המסנוור (blinding) הייתה בלתי ברורה או לא מספיק ברורה במחקרים רבים. בנוסף, ישנה השמטה בולטת ברוב המכריע של ניסויים, בדו"ח על התנגשות אינטרסים פוטנציאלית. זה בולט ונראה כהשמטה גדולה בספרות הנוכחית, בהתחשב בנוכחות הולכת וגדלה של חברות נוירופידבק בשוק הטיפול המסחרי. בהתחשב במגבלות שניתנו, נראה כי ללא ראיות על למידה של רגולציה עצמית, ולנוכח השימוש הנרחב של פרוטוקולים ונוירופידבק שאינם סטנדרטיים, קשה להסיק מסקנות חד-משמעיות לגבי הערך האולטימטיבי של הגישות לטיפול בנוירופידבק. זהירות נדרשת על מנת לפרש ממצאים אלה הנתונים למספר מגבלות, בנוסף לנושאים שהועלו בכל הנוגע לסוג/טבע לניסויים לעיל. ראשית, הערכת השפעת האימון בנוירופידבק עלולה להיות גבוהה בגלל כישלון לנתח מטרות הטיפול ברוב הניסויים. שנית, לא היו מספיק ניסויים למדידת תוצאות חשובות, כמו ביצועי משימת זיכרון עבודה, כישורים אקדמיים, ירידה תפקודית כללית, IQ, ובעיות נפשיות אחרות כגון בעיות התנהגות. שלישית, רק מעט ניסויים כללו תוצאות ארוכות טווח, כך שלא התאפשרה הערכה על מידת ההשפעה על תסמינים קליניים, אם הלכו והתגברו עם הזמן, או אם תהליכים נוירו- פסיכולוגיים התמידו. רביעית, לא קיים ניסוי המבוסס על נוכחות חסרים הקשורים ל- ADHD המסתמכים על EEG (שוני ביחס תטא-בטא). דבר העלול להגביל את הסיכוי לשיפור, הקשור בתסמיני נוירופידבק. חמישית, היה צורך למשוך נתונים ממדידות שונות של מהלכים ומשימות מגוונים, על מנת שיהיו מספיק ניסויים כדי לנתח פונקציות נוירופסיכולוגיות. שישית, טווח מספר המפגשים בין המחקרים שונה, מוגבל מכדי לאפשר זיהוי של השפעה אפשרית לפי מספר פגישה. לבסוף, ADHD זו הפרעה פתו-פיזיולוגית הטרוגנית, ותוארו תת-בוצות ברורות ב- EEG, כמו עוררות יתר קליפת המוח, לעומת תת-סוג של פחות עוררות. הטיפול בחולים יידרש להיעשות יותר ספציפי בהדרכה מותאמת אישית, שממקדת חסרים שונים הקשורים ל-ADHD. שילוב גישות הדמיה שונות עם אימון בנוירופידבק, עשוי להוות גישה יעילה בעתיד. מחקר עתידי צריך להתמקד: בזיהוי יעד לטיפול אלקטרו-פיזיולוגי המתאים ביותר; הגדלת שימוש ב- EEG ופרוטוקולים מלמדים; פיתוח שיטות חדשות אופטימליות מאפשרות שנוירופידבק יוביל ללימוד ברמת המוח; לזהות מנבאים לתגובה טיפולית לכל ילד באופן אישי או לתת-קבוצות מיוחדות של ילדים. לסיכום, המטה-האנליזה הנוכחית, מראה כי עדויות ממחקרים מבוקרים היטב ועם תוצאות עיוורות, אינן תומכות בזה שנוירו-פידבק הינו טיפול יעיל להפרעת קשב והיפראקטיביות, הן מבחינת הסימפטומים והן בקשר קוגניטיבי אחרהערות ד"ר שלומי ענתבי: לאחרונה, נשאלתי רבות ע"י רופאים ומטפלים בעניין האם אימון בניורופידבק עוזר, זאת לאור התגברות שיווק מסחרי שנעשה כדי לעודד טיפול בניורופידבק, וביחוד באוכלוסיה חרדית (שמהווים קהל יעד נוח, בגלל רתיעתם מתרופות נכונים לבזבז אלפי שקלים,שאין להם, על טיפול חלופי). לכן, מצאתי לנכון לפרסם מחקר חדש 'מטה-אנליזה על טיפול בנוירופידבק להפרעת קשב (ADHD), האם עוזר או לאו'. זה מחקר מפורט מאד, רציני ומשמעותי שנתמך ע"י NIMH, שיפורסם בקרוב בכתב עת נחשב ומוערך JAACAP. כבר לפני שלוש שנים ב- 27.04.2013 נשאלתי ע"י ד"ר דורון דושניצקי (מנהל מחלקת פיתוח מערכות רפואיות, חטיבת רפואה, לאומית שירותי בריאות), כלהלן: "שלום ידידי, מה עמדת קהילת המטפלים והספרות על נוירופידבק כאפיק טיפול בהפרעת קשב וריכוז?" להלן תשובתי אז, שלדעתי תקפה גם כיום לאור המטה-אנליזה החדשה שתארתי לעיל: "בנושא טיפול בנוירופידבק להפרעת קשב והיפראקטיביות, החוקר דייויד רבינר מאוניברסיטת דיוק סיכם 14 מחקרים, ופרסם את תוצאות עבודתו ומסקנותיו כלהלן: טיפול אלטרנטיבי בנוירופידבק שנוי במחלוקת שנים רבות; הטיפול נועד לאימון המוח לשנות דפוסי התנהגות ולהביא לרגיעה, ריכוז ושליטה עצמית; המוח האנושי יכול להרגיע את עצמו ויכולת זו טמונה באדם וצריך ללמוד להפעיל אותה; בעבודות שפורסמו על הצלחת טיפול ב ADHD החוקרים ציינו מגבלות רבות, והבסיס המחקרי אינו מבוסס דיו; האם נוירו פידבק יכול להבטיח טיפולים שאחרים לא יכולים? נכון להיום לא; מקווים שהתועלת שצמחה מהאימון תישאר לאחר האימון, כיום המצב אינו כזה; הגישה בנוירופידבק נותרה אולי מבטיחה אבל בלתי מוכחת עד היום; כיום בהרצה מחקר גדול הממומנים ע"י NIMH ,לא נראה שיהיו שינויים דרמתיים מהנ"ל. מניסיוני הקליני, מגיעים אלי ילדים שניסו טיפול בנוירופידבק שלרובם לא עזר, למיעוטם שעזר חלקית רק בתקופת הטיפולים ולאחריה לא. לכן כיום, איני ממהר להמליץ על טיפול זה, אולם הורים שמבקשים לנסות זאת אני מסביר להם את הידוע בספרות ומותיר החלטה לשיקולם." 28.04.2013 ד"ר דורון דושניצקי: תודה ידידי על המענה היעיל והזריז.____________________________________________________________8/3/2016אעתיק כאן תשובה מד"ר שלומי ענתבי אלוף בADHD על טיפול בנירופידבק:לכבוד ד"ר שלומי ענתבי שלום רב ברצוני להתעניין על הטיפול בנוירופידבק להפרעת קשב וריכוז. לאחרונה מפרסמים יותר ויותר בארץ המטפלים בנוירופידבק הם מנסים לשכנע שהטיפול הזה יעיל מאד ועוזר להפסיק טיפול תרופתי, ברצוני לדעת מה אמינות הדברים לפי הניסיון העשיר שלכם, באבחון וטיפול רבות בשנים, האם התוצאות שמבטיחים המטפלים מאומתים בשטח והאם כדי להשקיע בטיפול הזה כסף כה רב. בתודה ידידך אלכסנדר מושקוביץ כתשובה לשאלתך החשובה, אתמצת לך בכמה מילים תוצאות מהמחקרים; דייוויד רבינר מאוניברסיטת דיוק סיכם 14 מחקרים, באשר לטיפול בנוירופידבק להפרעת קשב וריכוז, ופרסם את תוצאות עבודתו ומסקנותיו כלהלן: 1. טיפול אלטרנטיבי בנוירופידבק שנוי במחלוקת שנים רבות. 2. הטיפול נועד לאימון המוח לשנות דפוסי התנהגות ולהביא לרגיעה, ריכוז ושליטה עצמית. 3. המוח האנושי יכול להרגיע את עצמו ויכולת זו טמונה באדם וצריך ללמוד להפעיל אותה. 4. בעבודות שפורסמו על הצלחת טיפול ב ADHD החוקרים ציינו מגבלות רבות, והבסיס המחקרי אינו מבוסס דיו. 5. האם נוירו פידבק יכול להבטיח טיפולים שאחרים לא יכולים? נכון להיום לא. 6. מקווים שהתועלת שצמחה מהאימון תישאר לאחר האימון. כיום המצב אינו כזה. 7. הגישה בנוירופידבק נותרה אולי מבטיחה אבל בלתי מוכחת עד היום. 8. כיום בהרצה מחקרים גדולים הממומנים ע"י NIMH . לא נראה שיהיו שינויים דרמתיים מהנ"ל. מניסיוני בקליניקה, מגיעים אלי ילדים רבים שניסו טיפול בנוירופידבק, בעוד שלרובם לא עזר להם, ולחלקם עזר מעט רק בתקופת הטיפולים. לפיכך, איני ממהר להמליץ על טיפול זה, אולם הורים שמבקשים לנסות זאת אני מסביר להם את הידוע בספרות, ומותיר את ההחלטה בידיהם. בברכה, ד"ר שלמה ענתבי מנהל קליניקה ADHD IN ISRAELלהפרעת קשב וריכוז. בעבר מנהל בי"ח קפלן, מנהל בי"ח העמק בעפולה, ומנהל בי"ח מאיר בכפר סבא. פרופסור אורח באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בולטימור ארה"ב. נ.ב. רצ"ב דוגמאות נוספות מהספרות על אי יעילות של טיפול בנוירופידבק בילדים עם ADHD: ניסוי מבוקר פלצבו אקראי, כפו ל סמיות חדש דיווח כי טיפול בנוירו-פידבק לילדים עם ADHD לא היה יעיל יותר מאשר פלצבו. מחקר חדש הוכיח, כי שימוש בנוירופידבק אקראי כ "אחיזת עיניים", כדי לאפשר ניסויים עיוורים לחלוטין מסתכלים על השימוש בטיפול בנוירו-פידבק בילדים עם ADHD. משתתפים לא יכולים לדעת אם הם קבלו נוירופידבק אמיתי או נוירופידבק דמה. במחקר זה, בשני התנאים הביאו לשיפור שווה בין המשתתפים. במטא-אנליזה חדשה ורשמית בסקירה שיטתית של טיפול הנוירופידבק ל- ADHD הגיעו למסקנה כי נדרשות ראיות טובות ויעילות יותר מהערכות עיוורות, לפני שממליצים לטפל בנוירופידבק כטיפול בסימפטומים של ADHD. במחקר אקראי מבוקר פלצבו מסתכלים על ההשפעות של טיפול ונוירופידבק על תפקוד הנוירו-קוגניטיבי בילדים עם ADHD. אין השפעה של טיפול נמצא על כל אמצעי קוגניטיביים כוללים ריכוז וזיכרון עבודה. "בסך הכול, הספרות הקיימת וגם מחקר זה אינם תומכים בשום תועלת של נוירופידבק על התפקוד הנוירו-קוגניטיבי בילדים עם הפרעות קשב וריכוז".

 
 






| |


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS