יום ב', ג’ בחשון תשע”ח
דף הבית צור קשר הירשם לנויזלטר
 
 
בארגון חיים של תורה ל1750 מחנכים.
 
 
נשאלתי הרבה לאחרונה על הטיפול נוירופידבק, כמה הוא יעיל? והאם הוא במקום טיפול תרופתי?

~ צילום מפרסומות המתפרסמים בעיתונים.~ סקירה מחקרית ומקצועית על הטיפול האם זה עוזר או לא? בס"ד נוירופידבק ??? דבר ראשון נצטט פה תגובה של ד"ר דניאל ג. אמן מהפסיכיאטרים הכי גדולים בארה"ב ד"ר דניאל ג. אמן הוא פסיכיאטר מומחה ב SPECT- ADHD בסריקות מוח (single photon emissio computed tomographyn)ומנהל מתחתיו עשרות קליניקות לנוירופידבק השימוש בנוירפידבק נחשב שנוי במחלוקת ע"י חוקרים קליניים רבים. יש צורך בפרסום יותר מחקרים כדי להדגים את יעילותו ארוכת טווח. חלק מן המחלוקת סביב הנושא נובע מן הטענות המופרזות לטובת הנוירופידבק. יש מרפאות המפרסמות שהן יכולת לרפא הפרעת קשב וריכוז באמצעות נירופידבק בפני עצמו. דבר זה אינו תואם את ניסיוני ההפרזה באמון בכוחו של ניורפידבק פגעה באמנתו, אבל מניסיוני הקליני, היא טיפול רב עוצמה ומרגש, ואנו עוד צפויים להיווכח במלוא התפתחותו.היוצא מדבריו; שנירופידבק הוא טיפול רב עוצמה ומרגש, ומקדם ילדים, אבל לומר שזה מרפא לגמרי ADHD ומוריד מתרופות, לזה אין שום בסיס מחקרית._______________________________________________________________מחקר: האם אימון בנוירופידבק עוזר לילדי ADHD? ד"ר שלומי ענתביעל כך אני נשאל רבות ע"י רופאים, מטפלים והורים. זאת לאור התגברות השיווק המסחרי המעודד טיפול בנוירופידבק, ביחוד באוכלוסיות יעד המהוות קהל יעד נוח, בשל רתיעתם מתרופות ונכונותם לבזבז אלפי שקלים שאין להם, על טיפול חלופי. לפיכך, ראוי ליידע כלם על מחקר מטה-אנליזה חדש על טיפול בנוירופידבק להפרעת קשב (ADHD). זה מחקר מפורט, רציני ומשמעותי שנתמך ע"י NIMH, שפורסם לאחרונה בכתב העת נחשב ומוערך JAACAP. מטה-אנליזה המסכמת מחקרים אקראיים מבוקרים, כדי לבחון את השפעות הטיפול בנוירופידבק על סימפטומים של הפרעת קשב ועל חסרים נוירופסיכולוגיים בילדים עם ADHD.ראיות ממחקרים מבוקרים, נכשלו בתמיכה שאימון בנוירופידבק יעיל לטיפול ב-ADHDלקריאת כל המחקר לחצו כאןסיכום המחקר:מחקר מטה אנליזה הנוכחית, מראה כי עדויות ממחקרים מבוקרים היטב ועם תוצאות עיוורות, אינן תומכות בזה שנוירופידבק הינו טיפול יעיל להפרעת קשב (ADHD), הן מבחינת הסימפטומים והן בקשר קוגניטיבי אחר. האם נוירו פידבק יכול להבטיח טיפולים שאחרים לא יכולים? נכון להיום לא. מקווים שתועלת שצמחה מהאימון תישאר לאחר האימון, כיום המצב אינו כזה הגישה בנוירופידבק נותרה אולי מבטיחה אולם בלתי מוכחת עד היום. למרפאתי, מגיעים ילדים רבים שניסו טיפול בנוירופידבק שלמרביתם לא עזר, למיעוטם עזר חלקית רק בתקופת הטיפולים, ולאחריה לא. לכן כיום, איני ממהר להמליץ על טיפול זה. הורים שמבקשים לנסות זאת אני מסביר להם את הידוע בספרות ומותיר את ההחלטה לשיקולםהערות ד"ר שלומי ענתבי: לאחרונה, נשאלתי רבות ע"י רופאים ומטפלים בעניין האם אימון בניורופידבק עוזר, זאת לאור התגברות שיווק מסחרי שנעשה כדי לעודד טיפול בניורופידבק, וביחוד באוכלוסיה חרדית (שמהווים קהל יעד נוח, בגלל רתיעתם מתרופות נכונים לבזבז אלפי שקלים,שאין להם, על טיפול חלופי). לכן, מצאתי לנכון לפרסם מחקר חדש 'מטה-אנליזה על טיפול בנוירופידבק להפרעת קשב (ADHD), האם עוזר או לאו'. זה מחקר מפורט מאד, רציני ומשמעותי שנתמך ע"י NIMH, שיפורסם בקרוב בכתב עת נחשב ומוערך JAACAP. מניסיוני הקליני, מגיעים אלי ילדים שניסו טיפול בנוירופידבק שלרובם לא עזר, למיעוטם שעזר חלקית רק בתקופת הטיפולים ולאחריה לא. לכן כיום, איני ממהר להמליץ על טיפול זה, אולם הורים שמבקשים לנסות זאת אני מסביר להם את הידוע בספרות ומותיר החלטה לשיקולם." ______________________________________מכתב גלוי מאת הרב רפאל צייטלין פסיכותרפיסט, מאבחן ומרצה בכיר בשיטת פוירשטיין, מנחה מוסמך בשיטת מודעות קשובה, (הרב צייטלין הוא מהראשונים שהביא את נוירופידבק מארה"ב לארץ לפני כשבע שנים והוא משתף אותו עם נסינו בשטח.)אני כותב מתוך נסיון מוכח בתחום, ועבודה צמודה לרופאים שהביאו את התחום לארץ לפני 6-7 שנים. אכתוב בקיצור. נוירופידבק איננו טיפול נסיוני, ואיננה תופעה חולפת. זה קיים בעולם כבר מעל 40 שנים, והתועלת מוכחת במחקרים רבים.אבל... הסיכוי שטיפול יועיל לילד/נער מסוים תלוי בהרבה מאד גורמים, ואין אפשרות לנבא קודם הטיפול. מחקרים נותנים סטטיסטיקה כללית לאוכלוסייה הנחקרת. עדיין מאד מאד קשה לעשות מחקר מקיף [הכולל מאות נבדקים עם קבוצות ביקורת עם פלצבו. כמעט בלתי אפשרי].מה שמדאיג: הפרסומים שמדברים על סיכוים גבוהים להצלחה. [מעל 70%]. ללא ביסוס עובדתי. [90% זה שקר גמור]המחקרים ה"אופטימיים" ביותר בעולם מדברים על 60%. גם זה רק לגבי קשב ולא לגבי היפראקטיביות.עדיין חסר מאד מחקר לגבי מידת ההישרדות של השיפור אחרי מספר שנים.עוד בעיה בפרסומים: מדברים על שינויים בתוך מספר טיפולים מועט, ועד 15 טיפולים. זה פשוט לא נכון. הטיפולים הסטנדרטים הם בין 20 - 40 טיפולים, ואף יותר במקרים רבים.מבדק הQEEG מיועד לבניית תוכנה אישית מותאמת למטופל נוירופידבק, ע"י השוואת הפעילות המוחית [גלי המוח האלקטרוניים] לנורמה של בני גילו, וזיהוי דפוסי פעילות [מוחית] התואמים את אוכלוסיית ה- ADHD או ADD. ואז עושים את הטיפול ע"פ התוצאות של ה QEEG. בשלבים שונים של הטיפול, ובסופו, בודקים שוב את דפוס הפעילות המוחית [חזרה על מבדק QEEG] כדי לראות אם אכן חל שינוי ב"התנהלות של המוח". יתכן שעל-פי הבדיקה הזו, ה"בעייה" נפתרה לגמרי, ועדיין המצב הקליני של הילד [התנהגות, קשב, ריסון....] עדיין לא השתנו באופן ניכר. וגם לא תמיד התוצאות נשמרות לאורך זמן לאחר סיום הטיפול.יש תוצאות מאוד טובות נוירופידבק במספר תחומים [הוא לא פותח עבור קשב וריכוז, אלא עבור דברים אחרים, בתחילת דרכו].לגבי קשב וריכוז, מידת התועלת של נוירופידבק שנויה במחלוקת. תלוי מי עשה את המחקר, את מי בדקו, באיזו תוכנה השתמשו...וכו'.... תוצאות טובות ארוכות תווך אכן קיימות בתוכנות אלו, אבל בדרך כלל, העלות גבוהה, אורך התהליך ממושך [בין 40 -60 מפגשים, ולא כמו שמפרסמים 15-200], ולא ברור עדיין עד כמה התוצאות מחזיקות מעמד לאורך שנים ללא תמיכות נוספות. מה שחשוב מאד לדעת [אני מדבר מתוך ניסיון כמטפל ש"נפל בפח" של "מומחים ומכונים"] הוא שאין שום סיבה להאמין למכונים המפרסמים אחוזי הצלחה מעל 60%, וכל שכן אלו הקיימים היום במגזר שלנו שמדברים על 95%.כל תחליף לריטלין שמגיע ל- 70-80% הצלחה יביא את בעלי הפתרון לגריפת מיליארדים תוך שנים ספורות. זה עדיין לא קרה. וזה אמור גם לגבי כל הפתרונות הטבעיים העולים ויורדים בשוק. כולם בוודאי עוזרים לחלק מהמטופלים, כפי חז"ל אמרו: סם פלוני, רופא פלוני.... אבל קשה להפנות ולהמליץ להורה על דבר שהסיכוי הוא לא הרבה יותר גדול מתוצאת הפלאצבו [15-20%].בכל זאת, היעילות של התוכנות נוירופידבק הולכת ומשתפרת עם התקדמות הטכנולוגיה ובכלל התקדמות בחקר המוח, וגם העלויות עשויות לרדת במשך השנים, וצפוי שטיפול ממוחשב ילך ויתפוס מקום יותר ויותר גדול בתחום.לסיכום: מדברים על הוצאה של 5000 ש"ח עד 10,000 ש"ח. העלאת תקוות רבות, וסיכוי של בערך 50% שיהיה שיפור [50% ללא שיפור], וכאשר אומרים "שיפור" עדיין לא ברור מה היא מידת השיפור.... לפעמים משמעותי, לפעמים בינוני או פחות.עבור אותם אחוזים שזה הצליח... נפלא מאד והשקעה כדאית שאין כמוה! לבעלי יכולת כלכלית, וילד שלא יישבר אם לא מצליח.. נראה שזה השתדלות קרובה לחיוב.אבל לא ברור אם ראוי שאיש חינוך או איש מקצוע ימליץ על זה למשפחות מיעוטי יכולת.עשרות אלפי שקלים שהשקעתי בשנים ההם במכשירים ובתוכנות... כפרה.אבל המשפחות ששילמו לי עבור טיפולים, ולא התרחש הנס שהחברות הבטיחו לי... יושב לי על המצפון עד היום. בכבוד רב, רפאל צייטלין.________________________________________מכתב מהרב י. ש. מנהל ת''ת ק. י. ברמות, ובו הוא מספר סיפור אישי על ילד בת"ת שלו שעבר טיפול נוירופידבק.תלמיד שלי אובחן כ - ADHD ונלוו לזה תופעות רגשיות וסף רגישות מאד גבוה ואיבוד שליטה מהיר.בס"ד כשהתחיל את כתה ז' הוא הגיע לאיזון תרופתי מיטבי והתחיל לפרוח התקדם בלימודים ובחברה התחבר לילדים מצוינים ולמד איתם בחברותא גם אחרי החיידר למרות שהקשב לא היה מושלם אך היה מספיק בשביל ללמוד גם בכיתה.ההורים שרצו עוד התפתו ללכת לנוירופידבק שמפורסם בעיתונים ושם הובטח להם .......בשלב ראשון תוך המשך נטילת התרופה היה שיפור בקשב והקלה ביכולת להקשיב בשיעור זמן ארוך יותר ואז נאמר להם "עד עכשיו טיפלנו בקשב עכשיו נעבור לטפל באימפולסיביות ולזה צריך להפסיק עם התרופה" הטיפול נמשך ולמרות אורך הרוח של המלמד המצב הפך לבלתי נסבל הילד איבד את כל מעמדו החברתי כיון שהגיב ונקלע למריבות ועשה דברים לא מקובלים וירד מאד בלימודים ולמרות כל המאמצים לא היה שיפור ע"י הטיפול.לאחר תקופה הם נאלצו לחזור לתרופה אבל הילד כבר הפסיד את מעמדו ואת החברותות שלא חזרו אליו ואיבד את ההקדמות והיום בסיום כתה ח' הוא מסיים פגוע ומדדה עם קושי לישיבה קטנה.זו עובדה, אם היא מלמדת על הכלל איני יודע.אבל זה מאד דומה למה שכל אנשי מקצוע בתחום (בלי נגיעות) אומריםבברכה י. ש. ת''ת ק. י.