יום ה', ה’ בתמוז תשע”ז
דף הבית אודות צור קשר הרשמה לנויזלטר
 
בארגון חיים של תורה ל1750 מחנכים.
 

ילדי ADHD לומדים גמרא, כיצד נעזור להם תגובות ושאלות על הכתבה ילדי ADHD לומדים גמרא שאלה : קראנו את הכתבה אודות ADHD בתוספת האקטואלית מערש"ק פרשת פנחס, והנאמר בה הוסיף לנו הרבה ידע והבנה בעניין. בננו אובחן ע"י נוירולוג מומחה, כילד עם בעיית קשב וריכוז, אך ב"ה עם יכולת למידה. הוא המליץ על מתן ריטלין בשחרור מושהה, בתקוה שיעזור לו להיות פנוי ורגוע לקלוט את הנלמד. השנה בננו עלה לכתה א' בתלמוד תורה וקיבל בדרך כלל פעם פעמיים בשבוע מורה לשיפור הקריאה והבנה. וכן מורה פרטי ללימוד החומש וקצת חשבון. למעשה היתה לו שנה קשה במסגרת הכתה, והוא לא קלט את הנלמד. רק מה שהספיק ללמוד בלמידה פרטנית עם המורה הפרטי, עם תיווך, הוא ב"ה ידע טוב. יש לציין שגם לא כ"כ רצה לצאת למורה הפרטי באופן סדיר, (לפי דברי המורה אולי יש גם בעיה רגשית מחסר במוטיבציה).אנו לא יודעים איך מתקדמים לטובת הילד שנה הבאה, שהרי בכל שנה לומדים יותר ויותר. נשמח להתייעץ בנושא. י.פ. מודיעין עילית תשובה: שלום רב, קראתי את מכתבכם, וה' יעזור שתרוו נחת מבנכם, ושיצליח להתגבר ולהתפתח כראוי. ולעצם הנושא, כמה נקודות: בעניין הטיפול התרופתי, כדאי לשאול את הנוירולוג האם התרופה אמורה לשפר את הלמידה שלו רק עם ההוראה הפרטית, או גם בכיתה הרגילה (בכיתה רגילה רמת ההסחות יותר גבוהה, וגם הסינון המנטלי צריך לעבוד יותר חזק). יתכן, שכאשר הנוירולוג ישמע את המציאות וכו', הוא אולי ישנה את המינון או את סוג התרופה, בצורה שתועיל יותר. (העובדה שהילד עדיין לא הגיע לרמת הקשב המתבקשת, לא בהכרח מעידה על חומרת הקושי, אלא על אפשרות שהמינון או הסוג של התרופה אינם מתאימים, וצריך להעיר את תשומת לבו של הנוירולוג על כך ). צריך לדעת שהטיפול היעיל ביותר לילד עם ADHD בנוי משלושה זוויות, שרק בקדקוד אחד שלו נגענו במאמר הקודם, אבל זה לא מספיק. שני הזוויות האחרות הם: 1. ההורים והבית. 2. המוסד. והעניין הוא, שההורים צריכים קצת להעמיק יותר בהבנת המושג ADHDוהשלכותיו, דהיינו איזה דברים יכולים לקרות בבית, שבמבט שטחי לא מקשרים זאת עם ההפרעה ועם זאת הם לפעמים כן תוצאה מהפרעה. (הסיבה שלא מקשרים זאת עם ההפרעה היא, כי קשיים אלו נמצאים גם אצל ילדים בלי ההפרעה, ולכן חושבים שגם אצל ילד זה הקושי לא נובע מההפרעה אלא מיתר עצלות או חוסר התחשבות וכדומה. אבל זה לא האמת, כי ההפרעה לא רק יוצרת קשיים חדשים, אלא גם מחריפה קשיים רגילים ואכמ"ל), לכן רצוי מאוד לקנות ספר טוב שמדבר על הנושא וכדו'. כדאי להבין היטב את ההפרעה, וגם כיצד ליצור יחסים טובים ותקינים עם הילד. (זה לא קל, כי לפעמים ילדים אלו הם מוכשרים ונחמדים כך שזה משכיח מההורים לזכור כל הזמן שיש כאן הפרעה, וממילא, כאשר צצים קשיים במערכת היחסים, מיחסים זאת למקורות אחרים ולא להפרעה). 2. המוסד. צריך לדעת שהצוות במוסד רגיל, יש לו את העיסוקים הממלאים את סדר יומו, עיסוקים רגילים בניהול מוסד, והתמודדות רגילה עם כל מה שקורה, ולא תמיד הצוות מכיר היטב את המושג ADHD, גם כאשר כן מכירים (מהכרח של ריבוי מקרים) עדיין אין הצוות מיומן כיצד לטפל בקשיים הנלווים, ואפילו כשהצוות כבר כן מיומן בזה, אבל בלתי שכיח למצוא את הצוות המיומן עם הכלים המספיקים כיצד לקדם יותר תלמיד כזה בהישגים לימודיים, וכלים כיצד לחבר את הילד לאהוב את סביבת הלימוד וכדומה. אי לזאת, חשוב שההורים יתייעצו עם מומחה כיצד להביא את הגופים הנוגעים בדבר, המורה הכיתתי \ הפרטי המנהל וכדו', לשולחן אחד עם מדריך שיבהיר בצורה ברורה, מה שייך לבקש מהמחנכים והמורים. (כי סוף סוף במסגרת רגילה קשה לדרוש הרבה, אבל יש בהחלט מה לבקש בקידום הלמידה וכישורי החברה). יש גם כל מיני עצות מסייעות, לשיפור הריכוז בנוסף לתרופות, ישנם סוגי התעמלות שקל ליישמם, ויש אסטרטגיות ניהוליות ולימודיות שגם יכולים לסייע בהרבה, שהילד יוכל הרבה יותר להפיק מהסיוע שמקבל מהמוסד וכדומה. בצורה כזו של טיפול תלת מימדי, אפשר ב"ה להגיע להרבה יותר תוצאות מבורכות ומקדמות. בהצלחה שאלה: שלום וברכה ברצוני לשבח ולהודות לכותב המאמר על בעלי ADHD בגמרא, בתוספת האקטואלית מערש"ק פרשת פנחס. הנני מכיר מקרוב וחוויתי זאת על בשרי. כאברך, אובחנתי בעצת ב"ב אצל נוירולוג והנני מטופל בריטלין. רמת הקשב שלי עלתה וגם השמחה בלימוד ב"ה. אך בלימוד הגמרא קשה לי מאד!! בדור מתקדם כמו שלנו שלא כבעבר, הרבה בלימוד הפסדתי, עקב כך שלא אובחנתי במועד. אשמח מאוד לשמוע גם פתרונות, שיעזרו לי היום אנא, למען התורה עזרו לי ותנו פתרונות. בתפילת והערב נא ע.א. בני ברק תשובה: שלום ע.א. ותודה על המשוב החיובי והחם. ראשית שמח אני לשמוע שהגעת לעצה הנכונה, (חכמת נשים בנתה ביתה), והרגשתך ורמת הקשב השתפרו, לגבי שאלתך על הקושי בגמרא, נראה לחלק זאת לשני נקודות, האחת שבאמת בלימוד הגמרא נדרש מאמץ קשב יותר מבלימוד רגיל, מהסיבות המבוארות באריכות במאמר הנזכר. לכן בנוסף לתרופה, הפתרון הוא אסטרטגיות מיוחדות לקשב תוך כדי לימוד. ואלו יכולים לסייע בלימוד הגמרא להגיע למטרה המתבקשת. נקודה שניה היא, שמלבד ענין הקשב, יש אסטרטגיות תלמודיות מיוחדות העוזרות לשלוט על סוגיות הגמרא בלי להיאבד שם. ועל ידי האסטרטגיות הללו מתפתחים במשך הזמן הכישורים והמיומנויות המיוחדות ללימוד הגמרא. פעילות גופנית כמו הליכה מהירה, למשך כ20 דקות. או ריצה קלה, (אפילו שטיפת רצפות, לשטוף להתכופף לסחוט לנגב) גם מסייעת לקשב וריכוז, הפעילות הגופית גורמת להתהוותם של תרחישים ביוכימיים בגוף, התורמים למצב רגיעה ומכאן ליכולת טובה יותר להתמקד במטלות שונות וכך מסייעת לבעלי הפרעות קשב וריכוז שמתקשים לייצר מיקוד שכזה. ‏בהצלחה רבה שאלה: תודה רבה על הכתבה. אחרי שקראתי את הדברים קבעתי תור לפגישה חוזרת עם הנירולוג בקשר למינון של התרופה. ועתה, ברצוננו להתייעץ: האם ילדים כאלו, הזקוקים לתיווך ולמורה מקצועי שילמד אתם, יכולים להישאר במסגרת רגילה עם שיעורי עזר פרטניים. או שחבל אולי להטריד את הילד לצאת הרבה ולקבל שיעורים פרטניים בכל המקצעות. ועדיף להכניסם במסגרת לילדים מתקשים. הייתה לנו המלצה לבצע אבחון פסיכו דידקטי (הבודק לימדה וגם רגשי) האם כדאי לבצע אבחון כזה או לחכות לתגובת הנירולוג. נשמח לקבל תשובתך מ.כ. תשובה: שלום וברכה הגישה הכללית היא, לעשות את כל המאמצים להחזיק את הילד במסגרת רגילה, למרות הטרדות וההפרעות של לצאת הרבה, כי בעזרת השם ההפרעות הללו יתמעטו, והילד יתייצב וילמד, מה שאין כן אם נוציא אותו מהכיתה הרגילה ונכניס אותו למסגרת מיוחדת, ברוב המכריע של המקרים, זה שובר את רוחו של הילד, ומוריד את המוטיבציה שבלאו הכי לא כל כך משופרת- וילד עם מוטיבציה נמוכה, קשה מאד לקדם אותו. וגם יש לכך הרבה השלכות נוספות רבות. לכן מומלץ להשאיר את הילד במסגרת הרגילה, ולהתאמץ כמה שאפשר שהעזרה הפרטנית לא תפריע כ"כ לסדר יום הרגיל, וכן כמובן לדאוג שהילד יקבל הרבה מסרים עקיפים, שהוא לא "ילד ADHD" אלא הוא "ילד שיש לו ADHD" - וההבדל גדול, דהיינו, הילד צריך להיות משוכנע במעלותיו, (וישנם הרבה מעלות. רק המתח התמידי גורם להתמקד במגרעות של הילד ולהתעלם מהצלחותיו ומעלותיו.) בגישה אל הילד יש 2 חלקים החשובים מאוד. האחד הוא שההורים ילמדו על הנושא קצת יותר בהעמקה, כללית, בכל בעיה שנמצאת אצל ילדים צריך שההורים ייעשו קצת מומחים בנושא. והסיבות לכך הם שניים. האחת כדי להבין, והשנית כדי לעזור. והשנית תלויה בראשונה. כי דבר ראשון הוא להבין את הילדים את המניעים ואת ההשלכות, כי בלי ידע ברור על ההפרעה, מן הנמנע שהורים יבינו ללבם של ילדיהם, אבל כשהורים יודעים מה עובר עכשיו בלבו של ילדם, מה הוא מרגיש עכשיו מה הוא חושב - כבר משתנית התמונה. בלי הידע הזה ההורה יתרגם "אי ציות" כ"חוצפה", ועם ידע ההורה, ישכיל לתרגם את חוסר הציות במורכבותה של ההוראה, כי האמא אמרה: "כשתגמור לקפל את הכביסה תוריד את האשפה, ובדרך חזור תיקח מהשכינה את הלחם", כמובן שהילד יחזור בלי הלחם... מאוד חשוב שהאמא תדע שזה לא "מצפצוף ארוך" אלא מהוראה ארוכה ומורכבת שהילד התבלבל כבר בשמיעתה, וכמובן שגם שכח ולא הצליח לארגן את הפרטים שבקשו ממנו בכדי שיוכל ליישמם. הסיבה השנייה, כשיודעים ומבינים מה קורה כמובן שיודעים גם איך לעזור, וכיצד למנוע חיכוכים מיותרים. ואז האמא לא תשלח את ההוראה הנ"ל עם קריאה לחלל האוויר, בהסתמך על גלי הקול שיעבירו את בקשתה ויקישו על התוף שבאוזן הילד. אלא היא תקרא לו, ותסתכל בעיניים שלו ותגיד: מוישי, כשאתה גומר עם הכביסה – אתנחתא – אתה מוריד את האשפה – אתנחתא – בדרך הביתה תביא את הלחם. ואח"כ שואלת הבנת ? זה 3 דברים. (ובגיל יותר צעיר אפשר גם לבקש, מהילד לחזור על הדברים). החלק השני, זה שחוץ מההורים שצריכים להבין את הנושא, גם הילד בעצמו שסובל מזה, צריך להבין מה קורה אתו, וזאת מפני 3 סיבות הקשורות אחת לרעותה. 1. המושג המקצועי נקרא "דימיסטפיקציה", מורכב משני מילים "די" זה לשלול, ו"מיסטיפיקציה", זה מיסטיקה. דהיינו הילד שסובל, לא ברור לו מה קורה אתו, וכל מיני מחשבות והרהורים עוברים בראשו: אולי אני טיפש, אולי אני משוגע עם בעיות נפשיות, והוכחה לכך כי לקחו אותו לכמה אבחונים, ונותנים לו תרופות וכו', והוא לא כ"כ מאמין למה שמוכרים לו שזה רק ללימוד וכדומה. מחשבות אלו יכולים לגרום לבעיות נלוות מיותרות. ובמשפט אחד, ה"לא ידוע" מאיים על שלוותו ועל ידי שמקבל הסבר ברור ומפורט הוא נרגע, כי הוא מבין מה עובר עליו. הוא גם רואה שה"גדולים" מתיישבים לידו ומסבירים בניחותא ובאריכות, אז הוא מרגיש שהם כנים אתו, ולא מנסים לעבוד עליו, וזה עצמו כבר מועיל ועוזר הרבה. 2. כתוצאה מהנ"ל - ע"י שהילד נרגע הוא כבר מפסיק להאשים את עצמו, כי הוא יודע מה קורה לו. והוא מבין את הסיבות להרבה קשיים חברתיים הקורים לו, וכל הדחיות של גמר עבודה ושל שיעורים וכו', הוא יודע שיש לו בעי' ושזה לא מרוע או מרשלנות ועצלות. והוא מסתכל על הקשיים שלו בעיניים מפוכחות. וברגע שהילד מפסיק להאשים כבר הרגש שלו משתפר. 3. לא רק שהרגש משתפר, אלא כתוצאה מכך גם "מוחו מתנקה" והוא כבר מוכן להתחיל לחשוב על כיון של שיתוף פעולה עם העזרה שמקבל כדי להתאמץ עם כל התרגילים שמנחים אותו וכו', שיעזרו לו ללמוד ולהתנהג כמו שצריך. כל עוד שהמח שלו תפוס בפחדים ובדמיונות וברגשות אשמה, לא נשאר לו מקום בראש, ולא אנרגיה כדי לקחת את עצמו לידיים ולהשתדל יותר. אבל כעת, המודעות הברורה לקושי ולהשלכותיו, נותנת לו בסיס טוב כדי שיוכל לבנות את עצמו ולרכישת אסטרטגיות מפצות וכלים להתמודד עם הקושי. ולסיכום כשברור לו העניין וזה לא מסתורי ומאיים, והוא מרגיש טוב עם עצמו, יש הרבה יותר סיכוים שיעזור לעצמו להתאמץ ולהתקדם. בקשר לשאלתכם על אבחון פסיכו דידקטי. כדאי לחכות מקודם לתגובת הנוירולוג בעניין התרופה, אני לא שולל את האבחון, אלא שהאבחון יועיל יותר, אחרי העזרה התרופתית הנכונה והמועילה. בהצלחה שאלה: שלום רב. מאד נהנו שהעלית את הנושא על שורות העיתון. הילד שלנו בגיל 12 מאד התקשה בלימודים. אבחנו אותו כסובל מADHD, הוא התחיל לקחת ריטלין לפני תקופה, הכל השתנה לטובה הוא מצליח הרבה יותר בלימודים הוא הרבה יותר שמח, אבל אני וב"ב מאד מפחדים מהתרופה שמענו שזה עושה הרבה בעיות כמו בעיות גדילה ובעיות שינה, אנו מחכים לתגובתך אבא מודאג ל.י. בני ברק תשובה: זוהי שאלה מאוד מאוד נפוצה, המצריכה הסבר קצת מורחב, ולתועלת השואלים והמעוניינים, אעתיק כאן תשובה רחבה יותר, מאת אבי שליט"א ראש מכון "שביל התלמוד" בארה"ב, שהשיב על הנושא בהזדמנות: בעניין התופעות לוואי של ריטלין, זוהי שאלה מאוד מאוד נפוצה, והתשובה לכך היא בכמה נקודות. נתחיל במשל מאיפזודה עממית, על אחד שכיבד את חברו בכוסית יי"ש, ענה החבר, איני יכול לשתות משלשה סיבות, האחת הרופא אסר עלי כי זה לא בריא בשבילי. השנייה כבר שתיתי לפני מספר דקות. והשלישית, הבה את הכוסית ונשתה ונאמר לחיים. נעבור לנמשל, נקודה אחת, נכון שכתוב בעלון לצרכן (העלון המצורף עם התרופה) שיש אפשרות לתופעות לוואי, אז צריך לדעת איזה מהתופעות הן אחוז קטן מאוד, ואיזה מהן יותר שכיחות, על פי רוב התופעה היותר שכיחה זה הקושי להירדם (וזה בעיקר אם לוקחים פעם שניה אחה"צ) והשנית היא בתיאבון. שיש מקרים די שכיחים שהתיאבון יורד קצת. התשובה לכך היא, אם מדובר בהורה שרואה את הצורך והתועלת בנטילת התרופה, צריך להיות אמנם במעקב על כך, ואם רואים שיש את התופעות הללו, צריך לטפל בהם, יש עצות טבעיות ויטמינים וכדומה העוזרים לתיאבון ולשינה. נקודה שנייה, המציאות היא שאנשים לוקחים הרבה תרופות במשך החיים, תרופות כבידות ביותר, ובכל זאת לא מעיינים כ"כ ב"עלון לצרכן" כמו שמעיינים בעלון של ריטלין, והסיבה לכך היא, (לא בגלל שנותנים זאת לילדים, כי גם בתרופות של ילדים לא מעיינים כ"כ בעלון לצרכן) אלא שיש בעולם הרחב, מחלוקת גדולה בעניין הריטלין, הכת המתנגדת שורשה נעוץ בעיקר בכת הסיינטולוגים, שהיא כת נוצרית (שהם כת עובדי עו"ז) עם שיטה כללית נגד תרופות בכלל, ונגד תרופות פסיכיאטריות בפרט, ומכאן נובע הפולמוס הגדול סביב העניין, ואנשים שמהססים לא יודעים בעצמם מדוע הם מהססים אז הם נוטים לתלות זאת בתופעות הלוואי, אבל כמו שכתבנו זה לא נכון מההוכחה הנ"ל (התופעות הכתובות של חוסר גדילה וכדומה האחוז שלהם הרבה יותר קטן, מאחוזים של תופעות לוואי חמורות הכתובות בתרופות אחרות כמו אופטלגין ואספירין עיי"ש). לגבי הפולמוס הנ"ל אין כאן המקום להאריך, אבל מה שברור שהכת הנ"ל, לא דואגת יש הנוטים לערב כאן את העובדה שתעשיית התרופות היא מכונה הגורפת זהב למייצרים ולרופאים, וההשלכות של עובדה זו, היא התפוצה הגדולה והבינלאומית של תרופות הללו למרות שהעובדה נכונה, אבל עובדה זו עדיין לא תהווה צד אובייקטיבי להכריע אם צריך ליטול את התרופה או לאו, מה שצריך לחשוב הוא האם זה מועיל או לא מועיל, והעובדות ששומעים בשטח השכם והערב כולם בסגנון של "בני נהפך לאדם חדש". לא נכחיש שיש מקרים שהתועלת קטנה ויש לפעמים תנודות במצב של הילד המעוררים ספק לגבי המשך נטילת התרופה, (לגבי זה נכתב באריכות במאמר.) הקו הכללי כשיש ספק באיזה נושא, ישנם כללים כיצד מכריעים, בודקים אחר הרוב האיכותי והכמותי ומחליטים מה לעשות ועושים, זה קורה הן בספיקות רפואיות והן עסקיות וכך בכל דבר, ואחרי ההחלטה לא סובלים כ"כ מפרפורי בטן וספיקות כמו כאן, והסיבה היא כמו שכתבתי לא בגלל עצם השאלה, אלא בגלל דעת הקהל וערבוב הדעות והמוחות וחוסר הבהירות, לא רק חוסר הבהירות מה להחליט, אלא אפילו חוסר בהירות מהו הספק עצמו ומה הם צדדיו. בנושא זה אפשר להרחיב בהרבה את היריעה, אבל כתבתי בתמצות ובקצרה. בברכה י.מ.מ. מכון שביל התלמוד וברצוני להוסיף, אנו לא באנו לפסוק ולהכריע לכאן או לכאן, רק עצם העובדה מהתגובות הרבות שהגיע עקב המאמר עם הרבה הורים נרגשים המודים לה' על הפעולה הברוכה שהצילה את בניהם ע"י התרופה, עובדה זו לפחות מכריחה אותנו כהורים, לא לדחות את ההכרעה בגלל שמועות פורחות, אלא מחובתנו לחשוב לברר ולהחליט מה טוב לילדינו, בהצלחה רבה א.א.מ. שאלה: לכבוד ר' אלכסנדר אשר מושקוביץ שליט"א ברצוננו להודות על הכתבה המקיפה והמעניינת "ילדי ADHD לומדים גמרא" שהחכימה אותנו רבות ועזרה לנו מאד להבין לנפש בבנו. ברצוננו לשאול לגבי בבנו בן 6 שנמצא כעת בתהליכי אבחון לאחר שעלתה שאלה בקשר לקשב וריכוז שלו בנוסף לקשיים בקריאה נראה שלא מלווה בהיפראקטיביות ופעילות יתר אם תוכל לייעץ לנו לאן לפנות לנירולוג מומחה או מאבחן דידקטי שניתן להתייעץ ולסמוך על חוות דעתו והשי"ת יעזור שתצליחו לעזור בעז"ה לכל ילדי ישראל ללמד את התורה הק' אמן .... אשדוד תשובה: שלום וברכה כתבתם שהילד גם סובל מקשיי קריאה נקודה זו טעון בדיקה יסודית. לפעמים יכול להיות שנראה לעין הלא מקצועית שהוא סובל מהפרעת קשב בגלל שיש לו בעיות קריאה או להיפך יש לו בעיית קשב וריכוז ולכן לא מצליח לקרוא. צריכים לדעת שמצוי גם קשיי קשב בצירוף לליקויי למידה מדובר בתחלואה נלווית שכיחה, אם לא השכיחה ביותר. סך הכול מדובר בכ-26% מהילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז אשר יציגו גם ליקויי למידה. למרות שכיחות זו, מדובר בקבוצה נפרדת ובלתי תלויה של הפרעה. לכן מומלץ לקחת אותו למומחה בתחום הקריאה ורק אחרי כן ללכת (עם האבחון קריאה) לבדוק את הריכוז אצל נירולוג או פסיכיאטר. שאלה: שלום ותודה רבה על המאמר המקצועי שעזרה לנו להבין מה עובר על הבחור שלנו. יש לנו רק שאלה אחת: כתבתם שבלימוד הגמרא יש קושי מיוחד לבעליADHD.ורק עם מורה פרטי מקצועי שמלמד אסטרטגיות ובנוסף עזרה תרופתית הם יכולים להצליח. השאלה שלנו, האם באמת ככה זה יישאר לכל החיים שבבנו לא יוכל ללמוד גמרא בלי ריטלין? תודה מראש מחכה לתגובתכם מ.א. ירושלים תשובה: תשובה: שלום רב. שאלתכם מובנת ונכונה. בעבר האמינו שהפרעת קשב וריכוז נעלמת עם ההתבגרות. הנתונים המקובלים היום הם שמכלל הילדים הסובלים מ- ADHD, כ58% מהם ההפרעה ממשיכה ללוות אותם גם לגיל המבוגר. ואפרט: ההפרעה הזו מורכבת משתי יסודות עיקריים 1) קשב וריכוז. 2)היפראקטיביות (כשיש גם את ה-H). הבעיה של היפראקטיביות מצוי שהיא מתמתנת עם הגיל (אם כי לא לגמרי ). לגבי הקשב עצמו זה תלוי במה שכתבנו במאמר באריכות, שישנם שלושה קשיים עיקריים העלולים להימצא אצל ילדים עם לקות בקשב וריכוז: 1. חוסר היכולת להתרכז ולהפנים את הידע (כי הלקות גורמת לו הסחות דעת תכופות) 2. ADHD עלול לפגוע בחלק מכישורי הלמידה (זיכרון ושפה). 3. קושי כללי בקליטת אסטרטגיות לימוד. אם הילד סובל רק מבעיה מספר 2. או 3. אז ע"י טיפול תרופתי שיקבל בגיל הלמידה (הגיל שבו השפה ואסטרטגיות הלמידה נרכשים ומופנמים במערכת החשיבה של הילד, והופכים להיות אצלו כפעולות לימודיות טבעיות. וזו גם אחת מהסיבות שמאד חשוב להתחיל בטיפול כמה שיותר מוקדם ( בצירוף עם עזרה מקצועית שתטפל בקושי בדרך הנכונה ,אז יש אפשרות שהקושי יעבור ואחרי כמה שנים יש גם סיכוי שיוכלו להפסיק עם מתן התרופה. אבל בעיה מספר1 . אינה נעלמת עם הגיל, רק ממשיכה גם לגיל ההתבגרות. ובכל זאת כן רואים שיפור במיקוד וסינון המסיחים, כי מה שכן קורה עם הגיל, זה הבשלות והכוח להתאמץ גם גופנית וגם מנטלית, מפני שריכוז לאורך זמן דורש מאמץ רב יותר וממילא מכיוון שהילד \ הבחור כבר יותר גדול, יש לו יותר את הכוח, להפעיל ריכוז ומאמץ לאורך זמן. אפשר להשוות זאת לריצה בקצב איטי לעומת ריצה בקצב מהיר. המאמץ תלוי איפה בכושרו הגופני של המתאמץ. מאמץ מתיש לאדם לא מאומן, ייחשב בעיני האדם המאומן למאמץ קל. ובכל זאת שניהם זקוקים לריכוז האנרגיה לצורך ביצוע המשימה.(פרופ' שלמה קניאל) יש דבר נוסף המשתפר עם הגיל, אך מקודם נבהיר פן נוסף בקשב וריכוז, יש קשב וריכוז הנעשה בתת הכרה שלא במודע, כמו שרואים הרבה אצל ילדים שהם מרוכזים בלימוד או בקריאה בלי להפעיל לשם כך כל מאמץ, ומאידך יש קשב וריכוז הנעשה במודע, זה דבר שרואים יותר אצל מבוגרים הרוצים להתרכז בנושא מסוים, הם יעשו פעולות הברורות להם שיסלקו מאתם מסיחים מסוימים, ובמודע יעשו גם פעולות למקד את המחשבה ולהפעיל את הריכוז, כדי שיוכלו לחשוב בנושא הנתון. ולכן גם אלו שקשה להם להתרכז בגיל צעיר, בכל זאת כשיתבגרו והמשימה של הפעלת הריכוז תהיה ברורה אצלם, ממילא הם יידעו מה לעשות כדי להתרכז וללמוד. עוד נקודה: חלק ניכר, מהקושי הנובע מההפרעה הוא, שהילד בתוך מסגרת המכתיבה לו בכל זמן נתון של היום, מה לעשות, כמה ללמוד ,איזה חומר ללמוד, ומתי ללמוד, ואיך ללמוד. "ואמנם ברוב המקרים זהו התועלת החיובית והברוכה, שהילד מתרגל לחיות עם משמעת וסדר הרגלים קבוע ונכון", אלא שבילד עם ההפרעה, יש גם קוץ בצד האליה, כי צריך להבין שכמו בכל הפרעה, מדת ההצלחה תלוי גם בכוח ההתמודדות והמלחמה באתגר שההפרעה מציבה לילד. כשהאדם מתבגר, ולומד בזמן שהוא רוצה, ובאיזה חומר שרוצה, ובצורה שהוא רוצה, וכדו', הוא יותר נכנס למושג שנאמר בחז"ל "לעולם ילמד אדם במקום שלבו חפץ", כי זה טבע האדם שכשבוחר מה ללמוד, הוא יותר יתאמץ ויתחבר ללימוד, והוא הדין בזמן ובצורה שלומד, כשזה נעשה בבחירתו הוא יתמודד יותר חזק, לדוגמא: הוא יכול להחליט לבד מתי לעשות לעצמו הפסקות כל 20 דקות, למשך 2 דקות, לעשות תרגיל נשימה מכוון קשב, ולחזור ללימוד, הוא גם יכול לבחור מסכת השייכת ל"תחום עניין שלו", אם הוא אוהב מסכת בבא קמא, הוא יותר יצליח להתמודד עם ההפרעת קשב וריכוז שלו, כשהוא ילמד את "בבא קמא" ויעשה לעצמו את "היעד האישי" שלו כיון שזאת המסכת שהוא בחר ושהוא אוהב. יש גם מקרים רבים שהסובלים מהפרעה זו , יותר אוהבים את לימוד ההלכה (גם מסיבה ששם אין כ"כ את הקשים הספציפיים שכתבנו במאמר באריכות), מלימוד הגמרא, אז כשיגדלו וילמדו מקצועות בהלכה, כהלכות שבת, וכדומה, יותר יקל להם ללמוד ולהתמודד, בלי להיות תלוי בתרופה לתמיד. (כמובן שיש לכל אדם את תפקידו וייעודו שהועידו לו מהשמים, כל אחד מה ששייך לו, ישנם שתפקידם הוא בלימוד הגמרא ואחרים דוקא בהלכה ופסיקה, ויחד עם התפקיד כל אחד מקבל גם את הכלים והאמצעים ליישמם. כאן איננו מתייחסים אך ורק לההבט המקצועי.) כמובן שהערה זו, הוא שכיחה אבל לא הכרחית שתמיד זה ככה. ולפני שאסיים, נוסיף שאפילו אם ממשיכים לקחת את התרופה גם בגיל מבוגר, זה לא מפריע להצלחתם ,אדרבה יש הרבה שהמשיכו לקחת ועדיין לוקחים את התרופה בהמשך חייהם, והם חיים בטוב ובנעימים, ומצליחים להגיע להרבה הישגים בלימוד וגם במסחר וכדומה. בהצלחה רבה א.א.מ. תודה לכל המגיבים והשואלים ואני מקווה שהתשובות יהיו לעזר. ולסיום: טוב לזכור, שהרבה מהאנשים המפורסמים בחכמתם בעולם כמחדשים וכמועילים. הן בתורה ובהלכה, בקירוב ובחינוך, הן להבדיל בחכמות חיצוניות היו והנם בעלי ADHD , מובהקים, לא למרות הADHD, אלא בגלל הADHD, הם הגיעו לאן שהגיעו, (כי ישנה רשימה ארוכה של מעלות מיוחדות ותכונות חיוביות מאוד, הנלווית ושכיחה יותר בקרב הילדים עם ההפרעה), וממילא עם הסיוע והטיפול הנכון, ועם בניית המוטיבציה והחלק הרגשי, אפשר להגיע ב"ה לכל טוב. לתגובות והערות ניתן לשלוח לדוא"ל 86809a@gmail.com

 
 

תופעות לוואי של ריטלין (פתרונות, טיפול רגשי,)
מאמר על פתרונות לתופעות לוואי מגוונות מנטילת ריטלין, בחלק השני אתייחס לחלק הפסיכוסומטי (פסיכו - נפשי, סומטי – גופני,) ו'הטיפול הרגשי'.
התפרסם בעיתון המודיע 17/06/2016
תגובות: -1   צפיות: -1
ADHD מתנה או הפרעה?!
מדברים הרבה מאד על הבעיות המלוות את בעלי הפרעות הקשב, פחות מדברים על המעלות היחודיות להם. ויש להם הרבה מאד מעלות ותכונות הנובעות מן ההפרעה. רק שיש לתעל אותם לכיוון הנכון ובמסילה הנכונה.
מאמר שהתפרסם בעיתון המודיע 27/11/15
תגובות: -1   צפיות: -1
אימון מוחי לADHD
אימון דידקטי מוחי לADHD. דידקטיקה, לימוד וכושר המשגה.המושגים שלנו נוצרים על ידי מיון התופעות שאנו רואים לסוגים כוללניים. על פי הסקת מסקנה, שנבנית על הצד השווה שביניהן או על הצד השונה שביניהן – נבנה מושג. כאשר אנו מוצאים מכנה משותף למספר תופעות, אנו מפתחים על ידי כך הבנה שישנו כאן מושג חדש, המתייחס לסוג אחיד בעל אופי מוגדר.
התפרסם בעיתון המודיע 15/04/201
תגובות: -1   צפיות: -1
 
שאלוני אבחון
כתבות חדשות בעיתונות
פוסטים
רשימת מאמרים
טיפול. אימון.
אבחון ADHD
סקר ADHD - תלמוד בבלי
תרומות






| |


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS